ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
49493-11-10
30/06/2013
|
בפני השופט:
רחמים כהן
|
| - נגד - |
התובע:
דורנט (1991) ישראל בע"מ (בפירוק)
|
הנתבע:
1. אשד (חי הנדסה) בע"מ
2. יורם כהן
|
| פסק-דין |
פסק דין
בפני תובענה כספית ותביעה שכנגד אשר עניינן הסכם שכירות מסוג "ליסינג".
התובעת, היא גם הנתבעת שכנגד, דורנט (1991) ישראל בע"מ (בפירוק) (להלן – התובעת) עסקה במועדים הרלוונטיים לתובענה, בין היתר, בהשכרת רכבים לנהיגה עצמית בתנאי ליסינג. במועד הגשת התובענה הייתה התובעת בהליכי פירוק.
בין התובעת לנתבעת 1, אשד (חי הנדסה) בע"מ (להלן – הנתבעת) נחתם ביום 31.01.2006 הסכם על פיו, שכרה הנתבעת מהתובעת רכב מסוג איסוזו, דגם די מקס B , דבל קבינה, שנת ייצור 2006 (להלן – ההסכם ו- הרכב). תקופת ההסכם הועמדה על ידי הצדדים על 36 חודשים. כמו כן, ההסכם כלל מסמך אשר כותרתו "צמוד לחוזה מס' מס 7809135/16 גרסה 003.1" ובו פורטו התשלומים אותם תשלם הנתבעת (להלן – נספח התשלומים).
נתבע 2 (להלן – הנתבע) הוא הבעלים והמנהל של הנתבעת וערב באופן אישי להתחייבויותיה.
הרכב נמסר לנתבעת ביום 13.03.2006. הנתבעת עשתה שימוש ברכב במשך 36 חודשים, כאמור בהסכם, ואף מעבר לכך, עד למחצית השנייה של אוגוסט 2009, מועד בו תפסה התובעת חזקה על הרכב, בעת שהנתבע הכניסו למוסך הסדר בעקבות תאונה, שאירעה ביום 13.08.2009 (להלן – התאונה).
על פי טענת התובעת, לנתבעת יתרת חוב אשר נוצרה כתוצאה מהמשך החזקת הרכב מעבר לתקופת ההסכם. התובעת מאשרת, שבגין 36 החודשים נשוא ההסכם שילמה הנתבעת את מלוא התשלומים החודשיים. עם זאת, לטענתה, נותרה הנתבעת חייבת סך כולל של 42,882.89 ₪, עבור חודשי השכירות העודפים. על פי טענת התובעת, בגין החזקת הרכב החל מסיום 36 חודשי ההסכם ועד לתפיסתו על ידה, על הנתבעת לשלם דמי שכירות, אגרת רישוי וביטוחים, בסך של 26,361 ₪ כולל מע"מ. על פי חשבונית נספח ג' לתצהיר התובעת, סכום זה מורכב מסך של 6,209.23 ₪ עבור אגרת רישוי וביטוחים וסך של 17,372.47 ₪ עבור דמי שכירות ובתוספת מע"מ על דמי השכירות.
עוד נטען, כי על הנתבעת לשלם לתובעת סך של 2,900 ₪ עבור הוצאות תפיסת הרכב וכן סך של 1,095 ₪, השתתפות עצמית בגין ירידת ערך בעקבות התאונה. כמו כן טוענת התובעת, כי על הנתבעת לשלם לה עבור קילומטרים עודפים שנסע הרכב, סך של 12,158.04 ₪. בנוסף טוענת התובעת, כי על הנתבעת לשלם לה סך של 168.55 ₪ עבור ריבית פיגורים וסך של 200 ₪ בגין חזרתן של הוראות הקבע.
כמו כן טוענת התובעת, כי הנתבעת גרמה לה לנזק בגין אי-מימוש אופציית רכישת הרכב, כך שסך כל נזקיה עומדים על 84,546 ₪.
דיון
כבר בפתח הדברים ייאמר, כי מעיון בטענות התובעת ובסכומים הנטענים על ידה עולה, כי אלה אינם מדויקים, וכי לא ניתן להסתמך עליהם. העדה מטעם התובעת, אף נאלצה להודות בכך:
"ש. מפנה אותך לעמוד 3 בנספח א' בתצהירך, יש תשלומים בסיסיים של דמי השכירות?
ת. נכון.
ש. יש לנו כותרת סה"כ תשלום חודשי זה הסכום החודשי?
ת. לפני הצמדה.
ש. זה היה סכום אחיד או שהשתנה?
ת. הוא יכול להשתנות אם מוסיפים הצמדה ומע"מ.
ש. ואיך הגעתם לסכום הזה של 2,925 ₪?
ת. 2,460 ועוד 249 יוצא 2,709
זה לא חישוב ידני שמישהו עושה, זה יוצא מהמחשב.